קלפים שרופים

דמשק – סאנא

אחרי שהפכה הסבלנות הסורית להכרעה צבאית דרך קרבות עקובים מדם שניהל הצבא הערבי הסורי נגד הטרור ותומכיו, בנוסף למבט המדיני הנכון שהביא לפיוס פנימי ברוב שטחי סוריה  ואשר אפשר לרבים שיחזרו לחיק המולדת, החלו חובבי הצפצוף תוך אווירת הכאוס, לזרוק את קלפי  החבלה שלהם כדי לעכב את התקדמות עגלת ההסדר בסוריה.

מוושינגטון עד פריס החלו להיראות משחקי הזמן האבוד ובכן שתי הצמרות שפג תוקפן אצו לזרוק את אבני ההסלמה בבאר ההשתנויות בסוריה מדינית וצבאית לפני שחרור צעקת הסוף וביטול התוכן של החלטות השווא שלהן.

אז ההסלמה נעה בין הנסיונות להפנות גינויים צרפתיים מפוברקים לסוריה בנושא השימוש בנשק הכימי, לבין טענות אמריקניות דומות.

בקשר לטורקים אפשר לדבר רבות כי הממשל שם אימץ מחדש את משימת הפניית האצבע המאשימה לצבא הסורי בטענה שהוא הרג ופצע חיילים טורקים.

אבל מה שמעורר את הצחוק הוא שהאשמות אלה מופנות לצבא הסורי שבתוך השטחים הסוריים ובדיוק באיזור אל-באב שבסביבות חלב, ובמצב ואם האשמות אלה היו לנכונות, הרי לצבא הסורי הזכות להגן על אדמתו נגד כל תוקף… אז מה עושים חיילי ארדואן בשטחי סוריה?

מכל מקום, הקלפים של אוייבי סוריה כבר נשרפו ובכן הציתו את הגחלים של התגובה הסורית, וההד של כשלונם נשמע בפרוזדורי או”ם שם נשמעה עוד צפירת הסוף אחרי כשלון מאמציו של השליח דה מיסטורה אשר מסרו לו שמשימתו בסוריה כבר נסתיימה בשל שהעובדה בשטח הסורי היתה גדולה מתחביביו.

דה מיסטורה לא הדגיש את אי הכינות של כוונותיו בלבד, אלא את שינאתו לאמת ואת הניגוד של התנהגותו ביחס לתוכן משימתו… כנראה הוא פנה לקופה כדי לקנות את כרטיס חזרתו. ככה זה  כתב וסיכם עיתון אל-ת’ו’רה  שיצא הבוקר לאור בדמשק תחת הכותרת  (קלפים שרופים).