תעשית השנאה והקצוניות

תחת כותרת זאת התיחס העתון הדמשקאי אל-בעת למאורעות במדינות המערב אשר משקפים יעדים חסרי כל תועלת ועניינם הוא לספק את השאיפות של גורמים זידוניים שתכליתם לזרוע ריב ומשמה נגד הערבים והמוסלמים.

העתון כתב שחובה על כולם ובעקר במדינות המערב ,הן בקרב העלית המדינית או האנטלקטואלית ,להבחין בגודל הסכנות שעלולות לפגוע באנטרסים של המערב ובבטחון האסטרטגי הבינלאומי בכלל ,אם יימשכו פעולות ההסתה ללא כל רסן חוקי.

הטענות המדברות על חופש הבטוי כתב העתון עוד אינן מתאימות להצדיק זאת ,בגלל שחופש הבטוי של הפרט והכלל מסתיים כשמתחיל החופש של האחרים .ההפך הוא נכון .אסור שחופש הבטוי של פרט יפגע במאות מליוני בני אדם ,יזיק לאנטרסים של עמים ויאיים על שלומם.

האם האנטרס של הפרט עולה על האנטרס של הכלל ? שאל העתון והזכיר לאמריקנים .שבשם השמירה על הבטחון הלאומי מנעו את חופש הפרט,ובמדינות המערב יש חוקים שאסורים להכחיש את ההולוקוסט וכל דבר אחר שאפשרי לתארו כמין של אנטישמיות.

הדבורים על חופש הבטוי כדי לפגוע בתחושות של מליוני בניאדם ,הם בלתי מקובלים לא אצל המוסלמים,ולא אצל הנוצרים וזולתם בהיותם תקדים שגורם כל שהוא עלול להשתמש בו כדי לדבר בגנותם של האחרים, ואסור שהתחושות הדתיות ,יהיו דלק למלחמות בלתי סופיות ,שאין להן כל תועלת ,אפילו ייארך הזמן ,והמרוויח העקרי במצב כזה הוא סוחרי המלחמות הנהנים מההתנצחויות והסכסוכים הבינלאומיים.

סכם העתון אל-בעת