הנשיא אל-אסד חנך את מרכז א-שאם האיסלאמי – בינ”ל לעמוד בפני הטרור והקיצוניות והדגיש: מי בוגד במולדתו לא יכול להיות מאמין כן ואמיתי

דמשק – סאנא

הנשיא בשאר אל-אסד חנך את מרכז א-שאם האיסלאמי-בינ”ל השייך למשרד הו’קף והמיועד לעמוד בתוקף מול הטרור והקיצוניות.

הנשיא אל-אסד עמד שם מקרוב על תהליך העבודה בכל מחלקות המרכז.

יש לציין שהמרכז כולל מספר של מחלקות וביניהן המכון הלאומי להכשרת הדרשנים בכל המחוזות, המכון הבינ”ל של מדעיםשרעיים והמוסמך להעניק אינפורמציה ויידע רב בתחום זה על ידי אנשי דת הלבנט המתונים, מחלקת המעקב אחרי הרעיונות הקיצוניים והטיפול בהם, מחלקת הלוחמה במחשבה הקיצונית ומרכז חקר מדע הדתות בנוסף למספר של אולמות הרצאה שבתוכם יוכשרו ויודרכו הסטודנטים אשר באו למרכז כדי להשתלם.

ראוי לציין שהנשיא אל-אסד נתקבל שם בברכה על ידי שר הו’קף, המופתי הכללי של הרפובליקה, מספר של אנשי דת  וראש המרכז שיח’ עדנאן אל-אפיוני אשר סקר בפני הנוכחים, את שלבי הקמת הפרויקט שלקחו להם תקופה בת 25 חודשים עד שהענין תם ונשלם.

אחרי כן נפגש הנשיא אל-אסד עם קבוצת אנשי דת דמשקאים ונשא נאום בו איחל להם שפע ברוכות לרגל חודש הרמדאן שהוא חודש הקוראן והשביל הישר.

הנשיא אל-אסד אמר כי חניכת המרכז הזה בחודש קדוש ומבורך זה מסמנת שהוא מיועד לעבודה ולא לעצלנות ולדחיית מילוי החובות, אכן זה חודש התוספת ולא חודש המחסור.

הנשיא אל-אסד אמר כי הזדמנות זו אינה מיועדת לנאומים אלא לדבר ולומר מה שהוא חשוב בשולי חניכת המרכז, ואין לצפות כל ישיבה בפני אנשי הדת ולשוחח עימם איך להילחם בקיצוניות ובטרור כי דבר זה התחילו בו הסורים לפני שנים, העם הסורי כולו לוחם בטרור ובקיצוניות כמו הצבא הגיבור שלחם בטרור שהוא התוצר של הקיצוניות הזו, ובכן אין לחזור על האקסיומות ולומר כי הלוחמה בטרור מתחילה עם המתינות וכי אין לאיסלאם כל קשר עם ההאשמות שיוחסו לו, אלוהים רצה שנהייה אומה מתונה והנביא מוחמד הזהיר מפני ההפלגה עם הדת, ובתחום זה אין לדבר על תפקידם של האחים המוסלמים אשר עיוותו את תמונת האיסלאם לאורך עשורים שעברו ובמיוחד כשהכניסו את מובן האלימות לדת שהיא דת הזכות והטוב, ואין לדבר גם כן על הקשר בין  המחשבה של האחים המוסלמים לבין זו הו’האבית.

הנשיא אל-אסד המשיך לומר כי דברים אלה פשוטים למדי וכולם יודעים אותם ובמיוחד רוב התושבים הסורים ואנשי הדת האיסלאמית בעולם הערבי והאיסלאמי, אין אלה מעין סתם אינפורמציה אלא מעין עובדות ופרטי פרטים שהנתונים שלהם חיים איתנו מידי יום ביומו ויתכן מדי שעה, כן התרומות שלהם היו שליליות למדי.

הנשיא אל-אסד אמר כי לא עלה בדעתו לדבר על אקסיומות אלה כשהחליט להצטרף לטקס חניכת המרכז ובמיוחד כשהלוחמה בקיצוניות ובטרור התחילה מזמן רב ולא עם פתיחת המרכז.

הנשיא אל-אסד אמר כי השאלה הראשונה שעלתה על דעתו עת העלאת נושא פתיחת המרכז, היא איפה מקומה של סוריה ביחס לקיצוניות ולטרור? כי כאשר מתכוננים לעבור בכיוון העתיד יש להתחיל מההווה ולדעת איפה אנו ממוקמים בדיוק, אי אפשר להתחיל עם הרעיונות התיאורטיים, יש להתחיל מהמציאות של עתה, ואם נעלה את השאלה בפני איזה תושב סורי – איפה ממוקמים אנו עתה אחרי 9 שנים של מלחמה? רובם יאמרו שהקיצוניות הביאה למצב העדתיות באופן חסר תקדים, והאחרים יפגינו פסימיות מרבית באומרם שמצב זה הגיע לנקודת האין חזור בעת שקבוצה קטנה פחות פסימית באה וטענה כי אפשר לטפל בשלב זה למרות שהוא קשה, בהחלט זה חלק מהתגובות של בני העם כתוצאה למלחמה אשר התחילה עם דברי קיצוניות עדתית.

הנשיא אל-אסד אמר: אני עכשב בנמצא ביניכם וביכולתי לומר שאינני בעד הדעות האלה אבל אלה תגובות טבעיות למרות שישנו הבדל גדול בין המעשים האמיתיים לבין התגובות, מבט זה אינו נכון ואינו ריאלי, ועתה ביכולתי לומר – הדגיש הנשיא – כי המצב אינו טוב יותר מזה שהיה עם תחילת המלחמה, אלא טוב יותר מזה שהיה לפני המלחמה, באמצע ובלב המלחמה אין מקום להרים את המורל באופן מדומה, ואין מקום לרמות את בני העם, אז לו היה המצב גרוע, לא היה ביכולתן של סוריה והחברה הסורית להחזיק מעמד, הדבר מסמן כי סוריה תחזיק מעמד עוד ועוד ובמיוחד כשלא קרסה עם תחילת המלחמה, וזאת היא העובדה הראשונה בעת שהעובדה השניה טמונה בכך שהמלחמה היתה מעין לקח קשה לכולם בסוריה ואילצה אותם לעיין מחדש בתנאים שהביאו לידי המלחמה הזאת, נכון שהמלחמה היא חיצונית אבל סמכה על הפנים הסורי ובכן אנו נדרשים להכיר זה את זה עוד ועוד, לקח זה רק הנבונים בעלי הכוונות הטובות שהם רוב בני העם הסורי כבר השיגו ממנו תועלת, ובמקביל ישנם מעטים שלא למדו את הלקח, ובנידון זה אפשר לומר שהלוחמה בטרור אינה מתחילה עתה מנקודת האפס כי לפי ההערכות העיקריות ביכולותינו לדעת איפה לעבור, מאין להתחיל, מה הן השיטות שיש לאמץ ואיך להתיחס לעניינים.

הנשיא אל-אסד הוסיף ותהה באומרו : ( למה המצב עתה יותר טוב מזה שהיה לפני המלחמה ? ) שתי העובדות הראשונה והשנייה מסמנות שהסורים יכולים עתה לזהות טוב כולל בכך אנשי הדת, ובהקשר זה פירוש הזיהוי  טמון בבעיה שמונעת מבן האדם לראות בבירור את העניינים, דבר זה היה בנמצא בתחילת המלחמה, כי אנשי דת רבים, ובהתעלם מהכוונות הרעות, לא יכלו להפריד בין הדת לבין הפנטיות, הם לא ידעו שאכן התנהגותם נחשבת לפנטיות אבל כל עוד פנטיות זו הולכת וגדילה, במקביל יש להעמיק את מובן הדת עוד ועוד, ובבוא המלחמה התחילו התוצאות להיראות מבחינת ההפרדה בין בעלי הדת האמיתיים הבונים לבין חבורות הפנטיות ההרסניות, פה אפשר לומר כי כל הרחוב הסורי דתי אבל לפי שלבים, אין בו אלא מעט אתאיסטים  שאין להם כל משקל במגרש הסורי לא החברתי ולא הדתי.

חסרי השכל ראו כי כל בן אדם דתי הוא קיצוני ורבים ראו כי כל מי שחובש טורבן  נחשב לחבר בחבורת האחים המוסלמים, נסיבות המלחמה הן אשר איפשרו לתושב שיזהה בין הדתי לבין הפנטי, בין הדתי לבין הקיצוני, ובין בר השכל הדתי לבין האופורטוניסט הרוצה לשווק עצמו כמדען דתי רק בשל שהוא חובש את הטורבן.

הנשיא אל-אסד הוסיף כי לפני המלחמה רבים בין אנשי הדת והדתים לא היה ביכולתם לזהות ולדעת מהו ההבדל בין הליכי סידור וארגון הפעולה הדתית על ידי משרד הו’קף לבין המצב שבו תהיה המדינה נגד הדת, והתוצאות ראינו במו העין כשנורו פגזים בכיוון מסגדים במטרה להפנות אצבע מאשימה למדינה הסורית ולומר שהיא מכה באיסלאם.

הנשיא אל-אסד אמר כי הוא לא רצה לשים את החילוניות מול הדתיות כפי שעושים האחרים, הוא שם את האמון מול האתאיזם כי זה הוא הפרדוקס הטבעי בשל שאין כל קשר שהוא בין החילוניות לבין הדתיות ובין החילוניות לבין האתאיזם.

הנשיא אל-אסד הוסיף באומרו כי חוק העניינים האישיים כמו הנישואין והגירושין סומך ישירות על הדת, גם כן עניינים רבים אחרים אפשר לטפל בהם בהסתמך על הדת שהיא החוק המארגן את ענייני החברה.

הנשיא אל-אסד הדגיש עוד כי רבים צפויים לראות במרכז הזה מעין תחילת הלוחמה בטרור, אבל זה דבר לא נכון, ובמיוחד כשרבים סבורים שאנשי הדת הם אשר יילחמו בקיצוניות הדתית אבל לאמיתו של דבר אנשי הדת לא יוכלו לעשות כן כי הקיצוניות הדתית אינה תוצר דתי אלא חברתי, ובהקשר זה ישנם סוגים רבים של קיצוניות, והדתית היא אחד מהם אשר גרמה במלחמה הזאת סבל רב לבני העם הסורי, אפילו הטרור שבסוריה אינו תוצר של ההרגלים הסוריים אלא שהוא מיובא מבחוץ.

הנשיא אל-סד הדגיש כי אי אפשר לראות את הדת הנכונה אלא בתוך החברה הבריאה בשל שהאדמה המרקיבה לא תוכל לתת עצים מועילים, אוייבי סוריה באמצעות בורותם הפכו את הפעילות הדתית למעשה חריג בתוך סוריה שהיא חלק מהלבנט, אותו מקום שהנביא מוחמד עליו השלום דיבר עליו לא לשווא, בקיצור מקום זה היה דוגמה למופת מבחינת הדת האמיתית.

הנשיא אל-אסד המשיך לומר כי הדת הנכונה זקוקה לחברה מאוזנת והדת לא באה כדי לבטל את מצרכי בן האדם,  הדת באה כדי למלא אחר מצרכיו של בן אדם זה, והשסעת טמונה בכך שבן האדם מרגיש שהוא חי בין שני ניגודים כמו המדע והדת שהשאלה הנשאלת על אודותיהם: מי חזק יותר מהאחר ? פה אפשר לומר – הדגיש הנשיא – כי הדת זקוקה לברי השכל ובעלי המחשבה המוגבלת לא יכולים להפנים את מהות הדת באופן נרחב ועמוק, ובכן הם אמורים לתרום חלק בקריסת החברה.

הנשיא אל-אסד אמר עוד כי רבים לא יודעים מה הקשר בין הדת לבין ההשתייכות בחברה, ובמלים אחרות בן האדם משתייך לדת מסויימת ולמשפחה מסויימת לא מרצון, אלא מטבע הדברים וכאשר אחד הצדדים יהיה מעוות הרי כל מרכיביו יהיו מעוותים, אז בן האדם לא יוכל להשתייך לדת מסויימת באופן נקי כשהוא לא משתייך למשפחתו באופן נקי ולחברתו באופן נקי, ובעל הדת האמיתי והמאמין האמיתי לא יבגדו במולדתם, ובמהלך המלחמה כל עובר ושב ראה בני אדם שסווגו כאנשי דת בכירים ולבסוף נתגלו כבוגדנים זעירים, אז מי שבוגד בדת בוגד במולדת ולהיפך.

הנשיא אל-אסד סיכם באומרו כי כל מה שנאמר סומך על המודעות, ובכן אי אפשר שבן האדם יהיה מודע באופן מוגבל לדבר מה ומודע באופן נרחב לדבר אחר, בן האדם צריך להיות או מודע או לא, ובמיוחד כשהמודעות קשורה למשפט המנטלי, ומשפט זה קשור לדיאלוג, אז אין מודעות בלי דיאלוג כי המודעות היא האלמנט היחיד שמגן על החברה ועל הפרט מפני הסטייה, והמודעות היא אשר תגיד לנו מי קיצוני ומי מתון.

הנשיא אל-אסד אמר בסופו של דבר כי הדת אינה נפרדת מכל מה שהוא הומניטרי, אדרבא הקשר בין שני הצדדים הדוק למדי, וכיום אם נרצה לאחות את הקרעים הדתיים, יש לעבור לפרצות שבתוך השכל אשר דרכן נכנס האוייב, אז אם הדת היום יומית היא הנכונה והיא שדרכה אפשר לעבור למתינות, הרי החברה הבריאה היא הגשר שמוביל לישום כללי הדת הנכונה הזאת.

הנשיא פנה לקהל הנוכחים באומרו :  ” אני בטוח שתצליחו במשימות שלכם ואתם תמשיכו הלאה עם עבודתכם בהתאם לאינטרסי המולדת שלכם בפרט והחברה האיסלמית בכלל … עוד פעם אני מאחל לכם הצלחה במשימות שלכם, חג שמח ושלום”.